ליגת האומות של אופ"א נולדה כדי להפוך את משחקי הנבחרות באירופה לתחרותיים ומשמעותיים יותר. במקום שבחלונות הבינלאומיים ייערכו בעיקר משחקי ידידות, הנבחרות מחולקות לליגות בהתאם לרמתן, משחקות זו מול זו, יכולות לעלות או לרדת בין הדרגים – ובמקרים מסוימים גם לקבל הזדמנות נוספת להגיע לטורניר גדול.
עבור נבחרות כמו ישראל, המשמעות מעניינת במיוחד. ליגת האומות אינה מחליפה את מוקדמות היורו או המונדיאל, אבל היא יכולה ליצור מסלול נוסף שחשוב מאוד לנבחרות שלא הצליחו לסיים במקום שמעניק עלייה ישירה.
קודם כול – איך ליגת האומות בנויה?
במהדורת 2026/27 הנבחרות מחולקות לארבע ליגות: A, B, C ו-D. ליגות A, B ו-C כוללות 16 נבחרות כל אחת, ואילו ליגה D כוללת שש נבחרות.
ישראל משחקת בעונת 2026/27 בליגה B, בבית B3, יחד עם אוסטריה, אירלנד וקוסובו. ישראל משחקת שישה משחקים בשלב הבתים – שלושה בבית ושלושה בחוץ.
המיקום בבית קובע לא רק את התוצאה של העונה הנוכחית אלא גם את האפשרות לעלות ליגה או להסתכן בירידה.
ומה מקבלים אם מסיימים במקום הראשון?
בליגה B, סיום במקום הראשון בבית מעניק עלייה ישירה לליגה A במהדורה הבאה.
לכן מבחינת נבחרת ישראל, הצלחה בבית שלה משמעותה לא רק הישג תחרותי נקודתי. היא יכולה להביא את ישראל לדרג הגבוה ביותר של ליגת האומות, שם תפגוש בעתיד נבחרות מהחזקות באירופה.
מקום שני בליגה B מוביל לפלייאוף עלייה מול נבחרת מליגה A, בעוד מקום רביעי מוביל לפלייאוף ירידה מול נבחרת מליגה C.
אז איפה נכנס היורו?
כאן מתחיל החלק המעניין.
ליגת האומות יכולה להעניק לנבחרות מסוימות הזדמנות נוספת להגיע לפלייאוף של היורו. המשמעות היא שנבחרת שלא השיגה את המקום הנדרש במוקדמות הרגילות עשויה עדיין לקבל מסלול לפלייאוף בזכות הישגיה בליגת האומות.
חשוב להדגיש: ליגת האומות אינה מעניקה באופן אוטומטי כרטיס ליורו. היא יכולה לספק נתיב לפלייאוף, כאשר המקומות והסדר המדויק נקבעים לפי תקנון המוקדמות של הטורניר הספציפי.
אופ"א כבר הודיעה שליגת האומות 2026/27 תהיה קשורה למוקדמות יורו 2028, כאשר חלק מהנבחרות יקבלו "הזדמנות שנייה" להגיע לפלייאוף בהתאם לתוצאות שלהן בליגת האומות.
ומה לגבי המונדיאל?
גם במוקדמות המונדיאל נעשה שימוש במנגנון של ליגת האומות, אבל חשוב להבחין בין המונדיאלים השונים לבין התקנונים השונים.
לדוגמה, במוקדמות מונדיאל 2026 באירופה, 12 הזוכות בבתים העפילו ישירות למונדיאל. 12 הסגניות עלו לפלייאוף, ולצדן ארבע זוכות בתים מליגת האומות 2024/25 שלא סיימו במקום הראשון או השני בבית המוקדמות שלהן.
כלומר, ליגת האומות יכלה במקרה הזה לשמש כמעין "כרטיס חזרה למשחק" עבור נבחרת שלא הצליחה להגיע לשני המקומות הראשונים בבית המוקדמות.
וזו נקודה חשובה מאוד להבנת השיטה: ההישגים בליגת האומות אינם בהכרח כרטיס ישיר לטורניר הגדול, אבל הם עשויים לשמור עבור נבחרת מסוימת אפשרות להגיע אליו דרך הפלייאוף.
ומה זה אומר לגבי ישראל?
מבחינת ישראל, ליגת האומות היא מסגרת חשובה מכמה סיבות.
ראשית, ישראל נמצאת בליגה B. היא אינה משחקת מול הנבחרות החזקות ביותר ביבשת בכל מחזור, אבל גם אינה נמצאת בדרג הנמוך ביותר.
שנית, הצלחה בליגת האומות יכולה להוביל לעלייה לליגה A, ובכך לשנות את מעמדה של ישראל במהדורה הבאה.
שלישית, כאשר תקנון מוקדמות יורו מסוים מקצה מקומות פלייאוף דרך ליגת האומות, המיקום והתוצאות של ישראל בליגת האומות עשויים להיות משמעותיים גם מעבר לתחרות עצמה.
בעונת 2026/27 ישראל נמצאת בבית B3 יחד עם אוסטריה, אירלנד וקוסובו. המשחקים נקבעו בין ספטמבר לנובמבר 2026, כך שהמאבק בבית מתפרס על שישה משחקים.
למה מקום ראשון חשוב כל כך?
ניקח תרחיש פשוט.
ישראל מסיימת ראשונה בבית.
המשמעות הישירה היא עלייה לליגה A.
לעומת זאת, אם ישראל מסיימת במקום השני, היא אינה עולה אוטומטית אלא נכנסת למסלול פלייאוף עלייה.
אם היא מסיימת שלישית, היא נשארת בליגה B.
אם היא מסיימת רביעית, היא נאלצת לשחק בפלייאוף מול נבחרת מליגה C על הישארותה בליגה.
לכן גם משחקים שנראים על הנייר כמשחקים "קטנים" יכולים להשפיע משמעותית על העתיד.
ומה קורה בליגה A?
בליגה A נמצאות הנבחרות הבכירות ביותר. בעונת 2026/27 ארבע הזוכות וארבע הסגניות של הבתים עולות לרבע הגמר.
רבע הגמר משוחק בשני משחקים – בית וחוץ. ארבע המנצחות ממשיכות לפיינל פור, שבו חצי הגמר, משחק המקום השלישי והגמר נערכים במשחקים בודדים.
כלומר, עבור נבחרת שמגיעה לליגה A ומצליחה בבית, הדרך לזכייה בליגת האומות עוברת בסופו של דבר דרך שמונה הנבחרות הטובות ביותר בשלב הראשון, רבע גמר ולאחר מכן פיינל פור.
שינוי גדול כבר בדרך
יש עוד שינוי שכדאי להכיר.
החל מעונת 2028/29 ליגת האומות אמורה לעבור ממבנה של ארבע ליגות למבנה של שלוש ליגות. ליגות A, B ו-C יכללו 18 נבחרות כל אחת.
במקביל, גם מוקדמות אליפות אירופה יעברו למבנה חדש המבוסס על שתי רמות. לפי התוכנית שאושרה על ידי אופ"א, 36 הנבחרות של ליגות A ו-B בליגת האומות ישתתפו ב-League 1 של מוקדמות היורו, בעוד יתר הנבחרות ישחקו ב-League 2.
המשמעות היא שהקשר בין ליגת האומות לבין הדרך ליורו יהפוך למבני ומשמעותי יותר.
למה השיטה מעניינת במיוחד עבור נבחרות בינוניות?
במבנה הישן, נבחרת שאינה נמנית עם הגדולות באירופה יכולה למצוא את עצמה במצב שבו היא מתקשה מאוד להעפיל לטורניר גדול.
ליגת האומות יוצרת שכבה נוספת של תחרות.
נבחרת יכולה להתחרות מול יריבות ברמה דומה, לעלות ליגה, לשפר את הדירוג שלה ולהשיג במקרים מסוימים מסלול נוסף לפלייאוף של טורניר גדול.
עבור ישראל, המשמעות היא שכל קמפיין של ליגת האומות יכול להיות חשוב בפני עצמו – אבל גם להשפיע על הדרך העתידית של הנבחרת.
ליגת האומות היא לא "עוד טורניר"
הדרך הפשוטה להבין את המערכת היא לחשוב עליה כעל שלושה דברים במקביל:
תחרות – נבחרות מתמודדות על תואר ליגת האומות.
עליות וירידות – כל קמפיין יכול לשנות את הדרג שבו תשחק הנבחרת במהדורה הבאה.
הזדמנות נוספת – בהתאם לתקנון הטורניר הגדול, הישגים בליגת האומות יכולים לפתוח דלת לפלייאוף של היורו או המונדיאל.
עבור ישראל, לכן, כל משחק בליגת האומות הוא יותר ממשחק ידידות. התוצאה יכולה להשפיע על המיקום בבית, על הליגה שבה תשחק ישראל בעתיד, ובמערכות מסוימות גם על הדרך האפשרית לטורניר גדול.
בסופו של דבר, זהו בדיוק הרעיון שעליו נבנתה ליגת האומות: להפוך את משחקי הנבחרות למשמעותיים יותר ולתת גם לנבחרות שאינן נמנות עם צמרת אירופה מסלול תחרותי ברור להתקדם בו.
